מה לשיפוט ולחכמים סיניים

על ידע ואינטואיציה וסיפור יפה להדגמה

סיפור סיני עתיק מספר כך:

בכפר קטן חי לו פעם זקן סיני חכם ולו בן צעיר וסוס.
חייו של הסיני התנהלו
בשקט וענווה עד אשר יום אחד הסוס ברח מהאורווה ונעלם.
באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר הסיני הזקן,
משתתפים בצערך "כמה שזה רע."
שאל אותם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע" ???  הלכו…

למחרת חזר הסוס. יחד עמו הגיעו עדר סוסי בר רבים ויפים.  האיש ובנו פתחו את
דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה. באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, "כמה שזה טוב."
עכשיו תתעשר. מתנה משמיים קיבלת. ענה להם הזקן,  
"מאיפה אתם יודעים אם  זה טוב או רע ???" הלכו…

לאחר מספר ימים, נפל הבן הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את  הרגל.
באו אליו אנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה רע." ענה להם הזקן,
"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" הלכו…..
  
לאחר מספר ימים, בעקבות מלחמה שפרצה, באו אנשי צבא, גייסו את כל צעירי הכפר למלחמה עקובה מדם, בה נהרגו לא מעטים מבני הכפר.
את הבן של הסיני לא לקחו  כמובן, כיוון שרגלו הייתה שבורה ומגובסת.
המח האנושי התרגל לקטלג ולפרש כל דבר.
לתייג, לשפוט ולהחליט איזה כותרת להדביק לכל ארוע, אדם ומעשה.
הפרשנות היא בעצם אובייקטיבית ומתוך הידע המוגבל שנצבר בחיי האדם, בזוית הראיה שלו בלבד.

צורת חשיבה זו היא תוצאה של חינוך לחשיבה אנליטית ולינארית.
והרי יכולות להיות הרבה תוצאות אפשריות, פרשנויות ודרכי התייחסות שונות לכל מעשה. כשמתעצבנים, כשכועסים, מתרגזים, מזלזלים, וגם כששמחים ומעריכים את הנעשה זו בחירה של האדם. אפשר לבחור לכעוס ואפשר שלא.

ההתייחסות נוצרת כשהיא מתבססת על נתונים שצברנו מתוך מה שההורים שלנו אמרו, מתוך המסרים בתקשורת, בחינוך, מתוך הציפיות שלנו..
ניקח לדוגמה את השאלה מה גורם לאדם להיות מאושר.

המסר המתקבל מהתרבות הוא שעושר מגביר אושר. כך לפחות נטען באגדות עליהן גדלנו- שהם שלובים ומופיעים יחדיו.
קריירה, מכונית יוקרתית, נסיעות לחו"ל, עור מתוח, מטבח חדש, אלה מסרים שמוחדרים אלינו באופן קבוע כמגבירי אושר.

 האם יש גורם אחד לאושר?האם אותם גורמים מגבירים אושר אצל אנשים שונים?האם אפשר להחליט שאתה מאושר כבחירה?ללא קשר למתרחש במחזה החיים?

אותו חכם סיני שבסיפור יודע שלא הנתונים הקורים ישפיעו על מידת שביעות הרצון שלו. הוא שבע רצון בכל מקרה ולא מגיב בצורה אוטומטית רגשית לכל מקרה אשר יכול היה לטלטל את רגשותיו כנדנדה עולה ויורדת.הוא בוחר באיזון.

כשקורה לכם משהו , לפני שאתם מגיבים בצורה אוטומטית, לפני שאתם מחליטים אם מה שקרה טוב או לא, לפני שנכנסים לשיפוט ורגש – חכו קצת. התבונננו.
במיוחד בארועים הפחות נעימים פחות רצויים לפני שמתאכזבים, כועסים, מבכים על מר גורלכם, חכו. נסו להסתכל על הארוע בצורה ניטרלית ללא שיפוט.קבלו את המציאות כפי שהיא.

 תרגילים לחיזוק קבלת המציאות
  1. נסו לראות איזה טוב יכול לצאת מאירועים לא רצויים. . מה אפשר ללמוד מכך, איזה תכונה  מתפתחת בכם ומתחזקת. במה הדחייה יכולה להועיל.
  2. המציאו סופים אפשריים טובים וסיפורים שמתפתחים בצורה טובה מהאירוע  השלילי בעיניכם.
  1. שננו שהכל לטובה, כל עכבה לטובה ומעז יצא מתוק.

 

 

שתפו לחבריםShare on FacebookPrint this pageShare on Google+Tweet about this on TwitterEmail this to someoneShare on LinkedIn

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *