למה כולם בהריון פתאום

כשאתם בהריון, ואני בכוונה כותבת אתם ולא אתן כי זו חוויה זוגית בעיני , אז פתאום כולם נראים בהריון.
כשאתם קונים רכב כחול פתאום צצים לכם כל הרכבים הכחולים מול העיניים.
מטופלת שלי פעם נפרדה מבן זוג עם רכב מסוג מסויים ואז היא פתאום ראתה את הרכב הזה בכל מקום ואומרת לי לא ידעתי שיש כל כך הרבה רכבים מהסוג הזה.
איך זה?
התשובה מאוד פשוטה. כי ככה המח שלנו עובד. אנחנו רואים את מה שאנחנו מזהים ואת מה שאנחנו ממוקדים בו. מה שנמצא במרכז תשומת הלב שלנו נקלט ונזכר.
כל השאר מסונן. והרי כשהולכים לייד הכביש רואים מאות מכוניות.
לא לכל אחת שמים לב ולא זוכרים איזה סוגים וצבעים של מכוניות עברו לידנו. אבל אם עובר הרכב של השכן שלנו גם מהצד השני של הכביש אנחנו קולטים אותו מייד גם אם לא חיפשנו.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי זה מנגנון מאוד חשוב בהבנה של עצמנו.
גם כשאנחנו מחליטים החלטות לגבי עצמנו ולגבי העולם, מרגע שהחלטנו אנחנו מתחילים לסנן את כל מה שלא שייך, לא מתאים, לא מוכר, לא מזוהה, ולהוכיח לעצמנו שההחלטה נכונה גם אם היא חסרת כל בסיס. כך נוצרות תבניות חשיבה.
למשל אם איחרנו לפגישה וזה קרה כבר בפעם השנייה. יש נטייה להתעלם מהפעמים שכן הגענו בזמן ולזכור את האיחורים.
להחליט ש"אני בן אדם שמאחר". כל פעם שנאחר שוב תחזק את האמונה הזו לגבי עצמי שאני אדם שמאחר עד שאני אגדיר את עצמי כמאחר כרוני.
עוד דוגמה – אישה מבוגרת עולה לאוטובוס ומועדת במדרגה.
מתחילה להתגבש בקרבה האמונה שלא כדאי לנסוע באוטובוס כי אפשר ליפול במדרגות.
אם האישה שוב תמעד או תראה מישהו שמועד זה יחזק בקרבה את האמונה הזו והיא תתעלם מכל הפעמים שנסעה באוטובוס בנוחות וראתה אחרים נוסעים בנוחות.
כי היא ממוקדת במה שהיא מזהה ובמה שמוכיח לה שתבנית החשיבה נכונה.
זה נכון גם לגבי אמונות על אחרים.
"איתמר הוא ילד בכיין", "החנות בפינה משמאל טובה", "המוכר שם שקרן"
הם כולם תבניות חשיבה שגם אם ראינו יותר פעמים את ההיפך ממה שהן אומרות אנחנו עדיין דבקים בהן.
כלומר גם אם ראינו את איתמר הרבה יותר פעמים לא בוכה מאשר בוכה אנחנו יכולים להמשיך לחשוב שהוא בכיין כי מרגע שהוכחנו לעצמנו את זה מספר פעמים זה מספיק כדי להאמין בכך.
העניין הוא שהאמונות האלו פעמים רבות מגבילות אותנו.
הם מקבעות אותנו בדפוסי התנהגות קבועים ועוצרות מלבחון דרך התנהגות אחרת גם אם היא הייתה יכולה להיות יותר מועילה עבורנו, ועלולות לגרום לנו לחזור על טעות שוב ושוב.
לכן חשוב לבדוק מדי פעם מה האמונות שלנו לגבי עצמנו, לגבי אחרים, על סמך מה אנחנו מחליטים החלטות בחיים, וכל אמונה לבחון בנפרד
. האם היא עוד רלוונטית?האם ראיתי את התמונה המלאה?במה אני ממוקד?אולי יש גם אפשרות אחרת?
זהו תהליך שאפשר לעבור בכוחות עצמך או בעזרת מטפל שמומחה בחשיבה חיובית.
ההבנה הזו חשובה במיוחד לגבי ילדים כי ילדים "קונים " אמונות ותבניות חשיבה מההורים ומתנהגים בהתאם (כי אימא תמיד צודקת) למשל איתמר שומע את אימא אומרת לשכנה "יש לו זוג ידיים שמאליות. כל מה שהוא מחזיק נופל לו מהידיים".
הוא מתחיל להאמין בכך והאמונה מגשימה את עצמה.
בכל פעם שהוא יחזיק כלי בעצמו המשפט שאימא אמרה בתמימות לשכנה יהדהד בתת המודע שלו ויגרום לו להפיל דברים.
אם נעזור לו לזכור את כל הפעמים שהחזיק כלי והוא לא נפל(ואין ספק שהפעמים האלה גוברות בכמותן על הפעמים שהכלי נפל) נעזור לו לשנות מיקוד ואת אופן הראיה שלו את עצמו הביטחון שלו יגבר וכך גם ההצלחות.

שתפו לחבריםShare on FacebookPrint this pageShare on Google+Tweet about this on TwitterEmail this to someoneShare on LinkedIn

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *